רכשתם בית קרקע והתחלתם להשקיע בחלק החיצוני של הבית. כמובן שאם יש לכם שטח גדול אתם בוודאי תרצו גדרות אלומיניום לגינה. האלומיניום הוא מתכת קלה, שצפיפותה שליש מצפיפות פלדה או נחושת. חשיל (מחושל בקלות, השני בחשילותו אחרי זהב), רקיע (מקום ששי ברקיעותו), מתגבש ומעוצב בקלות. רך יחסית ונוח לעיבוד שבבי. לאלומיניום ברק עמום הנוצר בעקבות שכבה דקה של אלומיניום חמצני – אלומינה, המופיעה מיד בחשיפה לאוויר. האלומינה קשה ביותר, ואינה מתפוררת מגוף האלומיניום, ובכך מקנה לו עמידות לשיתוך. חסר תכונות מגנטיות. מוליך בצורה טובה חשמל וחום. היוונים והרומאים הקדמונים השתמשו במלחי אלומיניום כחומרי צביעה ובתור חומר עוצר דימום בפצעים. אלום (מלח אלומיניום) עדיין משמש כחומר עוצר דימום. ב-1761 גיטון דה מורבו הציע לקרוא לאלום אלומין. ב-1808 זיהה האמפרי דייווי את האלומיניום כמתכת באלום. בידוד אלומיניום בוצע לראשונה על ידי פרידריך ולר ב-1827 כשערבב אשלגן עם אלומיניום כלורי. ולר שיפר את התהליך שביצע הנס כריסטיאן ארסטד שנתיים לפני כן, בו הופק לכאורה אלומיניום, וטען כי ארסטד הפיק למעשה אשלגן. האדם הראשון שגילה את האלומיניום במכרה בוקסיט (מינרל המכיל אלומיניום) ומיצה אותו בהצלחה היה פ. ברטייה. אנרי סנט-קלר דוויל ( Henri Etienne Sainte-Claire Deville) שיפר את התהליך, תוך שימוש בנתרן. נפוליאון השלישי שהתרשם מהמתכת ציוה להחליף את הסכו"ם בארמון לכלי אלומיניום. החפצים הראשונים שיוצרו מאלומיניום היו רעשן לבנו הפעוט של נפוליאון השלישי, ושרשרת שעון עשויה אלומיניום אשר הוענקה למלך סיאם שביקר אז בצרפת. חזונו של נפוליאון השלישי לייצר ציוד צבאי מאלומיניום הביא לתמיכת ממשלת צרפת בפיתוח ואיפשרה לדוויל להרחיב את ייצור החומר עד ל-2 טונות שהופקו בשנת 1859. עם זאת הפקת האלומיניום המשיכה להיות יקרה ומסובכת – ב-1884 עם השלמת בנייתה של אנדרטת וושינגטון הוצבה פירמידת אלומיניום שבראשה העמיד, כמפגן של עוצמה טכנולוגית, קדקד מתכת שמשקלו כ-3 ק"ג והיה פריט האלומיניום הכבד ביותר שהופק עד אז. לכן מאד מומלץ על גדרות אלומיניום לגינה כאשר מדובר בסביבה החיצונית של הבית.